כשרפואה פוגשת יופי

התקרחות ונשירת שיער

הגדרה: איבוד חריף או כרוני של שיער הקרקפת
קיימות סיבות רבות ומגוונות להתקרחות, תורשתיות, מטבוליות, הורמונליות, דלקתיות וזיהומיות.

חשוב לזכור שניתן לטפל במרבית המקרים של נשירת שיער.

מהן הסיבות השכיחות לנשירת שיער / התקרחות ?

  1. Androgenetic Alopecia – התקרחות תורשתית – איבוד שיער הדרגתי על רקע גנטי.
  2. Telogen Effluvium – נשירת שיער אקטיבית.
  3. Alopecia Areata – איבוד שיער חריף על רקע אוטואימוני
  4. התקרחות צלקתית – Cicatritial Alopecia

התקרחות תורשתית Androgenetic Alopecia :

התקרחות תורשתית הינה תופעה מאוד שכיחה הפוגעת במליוני בני אדם בעולם.
כ-50% מהגברים יסבלו מהתקרחות תורשתית לפני גיל 30 שנים בעוד שבנשים השכיחות עומדת על 15% לפני גיל הבלות ומעל 50% בנשים אחרי גיל הבלות.

התקרחות תורשתית מועברת בתורשה פוליגנטית, מקורה עשוי להיות מהצד של האב או האם. באנשים עם נטייה תורשתית, הורמון הטסטוסטרון הופך בתהליך אנזימתי לצורתו הפעילה – דהידרוטסטוסטרון ובהשפעתו מתחיל תהליך ניוון של זקיק השיערה – שלב הצמיחה של השערה מתקצר וזו הופכת קצרה יותר, דקה יותר וחסרת פיגמנט עד להיעלמותה מוחלטת. חשוב לזכור שלא מדובר בבעיה הורמונלית אלא במחלה גנטית שבה להורמון הטסטוסטרון תפקיד חשוב בהתפתחותה.

כיצד מתבטאת התקרחות תורשתית ?

מהלך הדרגתי – הידללות הדרגתית של שיער הקרקפת לאורך מספר שנים.
מעבר של שיער גס וכהה לשיער פלומתי – קצר, דק וחסר פיגמנט.
בגברים: דלילות שיער באיזור המפרצים והפדחת
בנשים: דלילות שיער דיפוזית באיזור “הכתר” וקו שיער פרונטלי – קדמי, שמור.

פרוגנוזה – מהלך עתידי ?

לא ניתן לחזות מראש את קצב ההתקרחות אשר משתנה ממטופל למטופל. חלק מהמטופלים יגיעו לנקודה של התקרחות מלאה. אחרים יסבלו מדלילות שיער בדרגה משתנה אך לא יאבדו לחלוטין את השיער. בנשים ניתן לצפות לדלילות שיער באיזור הכתר אך לא להתקרחות מלאה.

להתקרחות תורשתית אפקט פסיכולוגי משמעותי המלווה לעיתים בפגיעה בדימוי העצמי בעיקר כשהתופעה מתפתחת בגיל צעיר יחסית.

במספר עבודות שנעשו בשנים האחרונות נצפתה בגברים עם התקרחות תורשתית עלייה בשכיחות של התקפי לב והגדלה שפירה של הערמונית.

בירור מעבדתי:

לרוב התמונה הקלינית היא מאוד ברורה וחד משמעית. במקרים מסויימים בנשים עם חשד לפעילות הורמונלית גברית המתבטאת באי סדירות של המחזור ושיעור יתר יש צורך לבצע בירור הורמונלי על מנת לשלול התקרחות בדפוס תורשתי על רקע של בעיה הורמונלית.

טיפול

  1. Minoxidil – מנגנון הפעולה איננו ברור לחלוטין. נראה שמינוקסידיל מאריך של שלב הצמיחה של השיערה כמו כן יתכן שהתרופה מגבירה את אספקת הדם לזקיק השיערה. מדובר בתכשיר לשימוש מקומי בצורת תמיסה או קצף בשני ריכוזים, 2% המאושר לשימוש בנשים ו -5% בגברים.
    תופעות לוואי אפשריות אודם וגירוי בקרקפת, צמיחת שיער בפנים.
  2. Finasteride ( Propecia) – מעקב את האנזים אלפא 2 רדוקטאז שאחראי על הפיכת הטסטוסטרון לצורתו הפעילה דהידרוטסטוסטרון. מדובר בכדור לבליעה המאושר לשימוש בגברים בלבד בשל יכולתו לגרום להופעת איברי מין נשיים בעוברים. התרופה יכולה לעצור את תהליך ההתקרחות ואף לעורר צמיחה מחודשת של שיער.
    תופעות לוואי אפשריות, ירידה בתפקוד המיני ובפוריות בפחות מ 5% מהמטופלים.
  3. מכשיר לייזר אור אדום בצורת מברשת שיער לשימוש ביתי – יעילותו בשלב זה מוטלת בספק.
  4. השתלת שיער – השתלת שיער – פרוצדורה כירורגית המבוצעת בהרדמה מקומית. שיער מהחלק האחורי של הקרקפת מופרד לשתלי שיער קטנים המכילים כ 1-3 זקיקי שיער ואשר מוחדרים לאיזורי ההתקרחות. השיער החדש ימשיך לצמוח כל שנות חייו של המטופל.

נשירת שיער אקטיבית מסוג Telogen effluvium:

מדובר בתופעה יחסית שכיחה המתבטאת באיבוד שיער דפוזי – מכל הקרקפת אשר לרוב מתפתח באופן חריף ופתאומי. מדובר בתהליך תגובתי אשר נגרם כתוצאה ממצב דחק מטבולי, הורמונלי, נפשי, תרופות וכד’. במרבית המקרים צפויה החלמה ספונטנית בתוך כ-6 חודשים.

כיצד מתפתחת נשירת שיער מסוג Telogen Effluvium ?

לכל שיערה יש מחזור צמיחה המורכב מ – 3 שלבים:

  1. שלב צמיחה ( Anagen phase ): נמשך כ-3 שנים, בשלב זה מצויים כ-85% מזקיקי השיער בקרקפת. קצב הצמיחה של השיערה הינו כ 0.3 ממ ביום.
  2. שלב המנוחה ( Catagen phase ): נמשך 3 שבועות במהלכו השערה מפסיקה לצמוח והשורש מצטמק.
  3. שלב הנשירה (phase Telogen ): נמשך כ -3 חודשים עד לצמיחת שערה חדשה שתדחוק החוצה את השערה הקודמת.

במרבית האנשים, 5-15% משיערות הקרקפת בכל זמן נתון הן בשלב הנשירה.
נשירה מסוג Telogen Effluvium נגרמת כתוצאה ממצבי דחק פיזיולוגיים או עקב שינויים הורמנלים אשר גורמים למספר רב של שיערות בשלב הצמיחה ( (Anagen phase לעבור לשלב הנשירה (phase Telogen ). פרק הזמן שחולף מהאירוע שגרם לנשירה עד להופעת נשירה אקטיבית של שיער הוא כ -3 חודשים – תואם למשך שלב המנוחה של השיערה.

Telogen Effluvium נחלק ל-2 סוגים חריף וכרוני

  1. חריף: איבוד שיער אשר נמשך פחות מ -6 חודשים. המטופלים לרוב מלינים על איבוד שיער יחסית פתאומי. לרוב יש סיפור של סטרס מטבולי או פיזיולגי מספר חודשים לפני הנשירה. מצבי דחק פיזיולגיים כגון, מחלת חום, שינויים בדיאטה, הריון ולידה, טיפול תרופתי חדש.
  2. כרוני: איבוד שיער שנמשך מעל 6 חודשים. מדובר בתהליך איטי הדרגתי ולרוב קשה לזהות את האירוע שהוביל לנשירה. המטופלים מלינים בעיקר על שיער דליל ופחות על נשירה אקטיבית.

מהן הסיבות ל Telogen effluvium ?

  • שינויים הורמונלים: הריון, לידה, תת פעילות של בלוטת התריס, הפסקת גלולות.
  • חסר ברזל על רקע תזונתי או איבוד במחזור החודשי, שכיח מאוד בנשים.
  • בעקבות מחלת חום חריפה או ניתוח גדול.
  • מחלה כרונית – ממאירות בעיקר המטולוגיות, זאבת ( לופוס), מחלת כליות או מחלת כבד מתקדמת.
  • דיאטה חריפה – איבוד משקל חריף
  • מתח נפשי
  • תרופות: חוסמי בטא לטיפול ביתר לחץ דם, מדללי דם כמו קומאדין, רטינואידים (כמו רואקוטן) לטיפול באקנה.

מהם התסמינים הקליניים ?

המטופלים מלינים על נשירה אקטיבית של הרבה שיער בעת סירוק וחפיפה. איבוד השיער הוא דיפוזי מכל הקרקפת.
בבדיקת הקרקפת, שיער הקרקפת לעיתים דליל, עור הקרקפת תקין לחלוטין ללא עדות לתהליך דלקתי כלשהוא.

מבחן מריטה ( Pull test ):

  • בעת מריטה עדינה של שיער נצליח למרוט לפחות 2 שיערות.
  • בעת מריטה חזקה של 10-20 שיערות, יותר מ – 25% אחוז מתוכן יהיו בשלב Telogen, ממצא אשר תומך האבחנה.

מהי הגישה לחולה הסובל מהתקרחות ?

  • קבלת היסטוריה רפואית מלאה, רקע משפחתי, מחלות רקע, תרופות, אירועים משרים וכד’.
  • בדיקה קלינית מדוקדקת של עור הקרקפת ושיער הקרקפת כולל שימוש בדרמוסקופ.
  • תבחיני מריטה וטריכוגרם
  • בירור מעבדתי הכולל בדיקות דם רלוונטיות.
  • ביופסיה מהקרקפת

במקרים של Telogen effluvium חריף חשוב לידע את המטופל/ת שהנשירה תיפסק באופן ספונטני בתוך כ-6 חודשים או בעקבות טיפול בגורם כגון חסר ברזל, תת פעילות של בלוטת התריס, והפסקת תרופות רלוונטיות.
במקרים של Telogen effluvium כרוני יש פחות נטייה לנסיגה ספונטנית אך ברוב המקרים התהליך לא מוביל להתקרחות מלאה.

אלופסיה אריאטה ( Alopecia Areata )

מחלה המתבטאת באיבוד שיער חריף מהקרקפת או מכל איזור משוער אחר בגוף. מדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער.
למרות שזוהי תופעה שפירה היא גורמת למתח נפשי ולפגיעה בדימוי בעצמי אצל מרבית המטופלים.
המחלה פוגעת ב – 0.1-0.2% מהאוכלוסיה. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, מלידה ועד לעשורים המאוחרים של החיים. שיא השכיחות הוא בגילאים 15-30 שנים.

כיצד המחלה מתבטאת ?

מוקד או מוקדי התקרחות חלקים בקרקפת, איזור הזקן, גבות ובאיזור גוף נוספים.
איבוד של כל שיער הקרקפת מכונה אלופסיה טוטליס ( Alopecia totalis ) ואיבוד של כל שיער הראש והגוף נקרא אלופסיה אוניברסליס ( Alopecia universalis ).
אלופסיה אריאטה מופיעה לעיתים בהקשר עם מחלות נוספות כמו דרמטיס אטופית (אסטמה של העור), ויטיליגו, מחלות של בלוטת התריס.

מה המהלך הצפוי ?

במרבית המטופלים יש מוקדי התקרחות בודדים וצמיחה ספונטנית לרוב מתרחשת בתוך כשנה.
10% מהמטופלים יחוו מחלה מפושטת. סימנים המעידים על פרוגנוזה פחות טובה הם הופעה בגיל צעיר ומחלה מפושטת.

מהו הטיפול ?

התופעה איננה מחייבת טיפול משום שמדובר במצב שפיר עם נטייה לצמיחה ספונטנית והישנות לסרוגין. בדרך כלל מקובל לטפל משום שמדובר בבעיה אסתטית אשר פוגעת בדימוי העצמי של המטוטפלים.

  • משחות סטרואידליות, מריחה של משחות סטרואידליות למוקדי ההתקרחות
  • הזרקה של סטרואידים במיהול נמוך למוקדי ההתקרחות בקרקפת ובפנים. סדרה של כ- 3 טיפולים במרווח של חודש בין טיפול למשנהו.
  • אימונותרפיה מקומית, מטרתה להשרות תגובה דלקתית בעור מסוג דלקת עור ממגע שתכליתה לפגוע בתאי הדלקת שתקפו את זקיקי השיער.
  • מינוקסידיל ( Minoxidil ), העדפה לריכוז 5% , מריחה לקרקפת פעמיים ביום למשך 3 חודשים.

התקרחות צלקתית ( Cicatritial Alopecia )

הרס בלתי הפיך של זקיקי השיער אשר מוחלפים ברקמת צלקת. התקרחות צלקתית אחראית ל כ-3% מכלל ממקרי ההתקחות. הסיבות להתקחות צלקתית מגוונות, מחלות דלקתיות, זיהומים, גידולי עור, הקרנות ועוד. הביטוי הקליני הסופי של המחלות הדלקתיות הינו בהופעת מוקדי התקרחות חלקים ומבריקים ללא נקבוביות. ראשיתו של תהליך ההתקרחות מתבטא בתהליך דלקתי אשר מתאפיין באודם, קשקשת, נגעים מוגלתיים וכד’ וזאת בהתאם למחלה הבסיסית.
אבחנה של התקרחות צלקתית מאתגרת והיא מתבססת על התמונה הקלינית האופיינית ועל הממצאים בביופסיה. הטיפול מאתגר לא פחות ותכליתו לטפל בתהליך הדלקתי הפעיל ובכך למנוע התקרחות צלקתית בלתי הפיכה.

מהי הגישה הנכונה לחולה הסובל מנשירת שיער או מהתקרחות ?

  • קבלת היסטוריה רפואית מלאה לרבות רקע משפחתי, מחלות רקע, תרופות ואירועים משרים.
  • בדיקה קלינית מדוקדקת של עור הקרקפת ושיער הקרקפת כולל שימוש בדרמוסקופ.
  • תבחיני מריטה וטריכוגרם.
  • בירור מעבדתי הכולל בדיקות דם רלוונטיות.
  • ביופסיה מהקרקפת

מעוניינים לאבחן ולטפל בהתקרחות? צרו עימנו קשר לייעוץ בטלפון – 03-6077770

ד”ר אייל פרץ

ד"ר אייל פרץ

צרו עימנו קשר

    צרו עימנו קשר מיידי לייעוץ ראשוני וללא התחייבות בטלפון: 03-6077770

    או מלאו את הטופס הבא: